יוקר המחיה בישראל 2026: למה המחירים מטפסים, שכר המינימום נשחק ואלפי ישראלים עוזבים את הארץ
כמו שאתם יודעים אני לא נוהג לכתוב פה מאמרים על פולטיקה יוקר מחיה ושאר ירקות אבל המצב במדינת ישראל 2026 נהפך להיות בכי רע כמבציע ליכוד כל חיי ואם לא ליכוד אז לממשלות ימין אני יכול להגיד שב20 שנה האחרונות מה שהם עשו פה במדינה מבחינה כלכלית רמסה פה אוכלוסיה שלמה שקופה שאף אחד לא מעניין אותה
המחירים של השכירות עלו בצורה דרסטית בשני העשורים האחרונים ואיתם גם מחירי השכירויות
ושלא נדבר על כל ביקור בסופר שצריך לקחת משכנתא כדי לעשות קניות גם במוצרי היסוד
אז בוא נעזוב לרגע את "הביטחון" הרי במדינת ישראל כרגע אין בדיוק ביטחון וכל רגע המצב עלול להתפך ונחזור למלחמה אז מבחינתי כל ההבטחות של ימין שמאל על ביטחון ושאר ירקות לא מעניין בכלל כי מ= בכל מקרה תמיד נמשיך להיות מדינה מאוימת מוקפות באויבים
בזמן שמדינת ישראל מדברת על איראן שעושה דיכוי לאזרחים שלה , למה שלא נדבר על המצב פה בארץ ?
שכר המינימום בישראל כיום עומד על 6,247.67 ₪ לחודש ברוטו שגם ממנו המדינה לוקחת ביטוח לאומי ומס בריאות בלי בושה
שכר זעום שאי אפשר להתקיים בו גם אם תגור באוהל
שמחיר של לחם כהה פרוס עומד על 8.38 ש"ח ומחיר חלב עומד על 7.28 ש"ח ומחיר ביצים עומד על 14.24 ש"ח ביצי מדיום שזה מוצרים שאנשים רוכשים כל יום אתה מבין שיש פה בעיה קשה מחיר חלב לא אמור לעלות יותר משלושה שקלים מחיר לחם פרוס לא אמור לעלות יותר מ4 שקלים ומחיר ביצמים לא אמור לעלות יותר מ8 שקלים
וזה רק על קצה הקרחון מה שמפיל את האזרחים לקרשים עם מחירי הדירות והשכיריות בארץ שלוקחים להם מחצית מהככנסה ולעיתים 60 ו70% מההכנסה החודשית שלהם חזירות שלא תתואר ובכל זה במשמרת של ראש הממשלה בנימין נתניהו שפוגע דווקא באוכלוסיה שמצביעה לו
אז אתם שואלים את עצמכם מה אפשר לעשות?
אז יש הרבה מה לעשות
דבר ראשון אפשר להתחיל בחרם צרכני על חברות מסוימות שהעלו מחירים כל פעם במשך חודש לא לקנות מוצרים שלה ולתת להם להוריד את המחירים לרצפה כדי להבין שמדובר באנשים שרוצים לחיות ולא בבובות
שחברת ענק תקרוס בישראל יהיה פה כאוס שלא יתואר
הדבר השני זה לצאת לרחוב מיליוני אנשים להפגין על יוקר המחיה ועל המשכורות הזעומות שאנשים מקבלים
כמי שהיום לא עובד בהייטק לא בדיוק מצליח להתקיים
דבר שלישי לדרוש מהממשלה להוריד מחירים בעיקר של שכירות בפיקוח ככה שאנשים יבינו שדירה זה מוצר צריכה בסיסי ולא מנוף להתעשר על חשבון גב של אנשים אחרים כאשר מיליוני אנשים יצאו להפגין לממשלה לא תיהיה ברירה והיא תצטרך לפעול
דבר רביעי למחוק את המושג "שוק חופשי" המושג הזה יוצר פערים חברתיים מטורפים ונותן למי שיש לו הון לייבא מוצרים ולמכור אותם לכל המרבה למחיר ולא באמת יוצר תחרות אלא גורם לעוד תאגידי ענק להתעשר
קצר נתונים שלקחתי מהצאט גי פי טי שתבינו עד כמה המצב במדינה באמת גרוע
הגיע הזמן להתעורר !
יוקר המחיה בישראל — המצב האמיתי שמאחורי המספרים
פתיחה: החיים נעשים יקרים יותר — והרגש הכללי לא משקר
בשנים האחרונות תחושת יוקר המחיה הפכה כמעט לשגרת חיים בכל בית בישראל. בין אם זה בביקור בסופר, שכירות הדירה, החשבון החודשי או היכולת לחסוך לטווח הארוך — רבים מהתושבים מדווחים שהמצב הכלכלי הפך לבלתי נסבל. ניתן לשמוע את זה בכל רחוב, בדיווחים בתקשורת, ברשתות החברתיות ובדיונים קהילתיים: החודש נגמר מהר יותר, הקניות עולות, המשכנתאות מכבידות, ותחושת ה"סוף החודש" מלווה רבים כבר באמצעו.
רבים גם מדברים על כך — כולל גולשים בפורומים מקוונים — ששיעור היוקר אינו רק מספרים סטטיסטיים, אלא מציאות יומיומית קשה שמכריחה צעירים ואפילו משפחות שלמות לשקול לעזוב את הארץ בגלל הקושי הכלכלי.
מה זה בעצם יוקר מחיה?
"יוקר המחיה" הוא מדד כולל של מה שהצרכן צריך לשלם עבור סל מוצרים ושירותים בסיסיים — מזון, דיור, תחבורה, טיפול רפואי, חינוך, ותקשורת. הוא מתבסס על מדד המחירים לצרכן (CPI) שמפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואמור לשקף עד כמה המחירים במשק עלו או ירדו בתקופה נתונה.
המחירים לא תמיד עולים באותה מהירות לכל מוצר — לפעמים יש עלייה חדה במחירי דיור, לפעמים במחירי המזון, ולפעמים בשניהם יחד. המשותף הוא שהמחירים עלו מהר יותר מהכנסות רבות ממשקי הבית — מה שיוצר לחץ על המשפחות.
אינפלציה ועולה מדד המחירים — הנתונים בשנים האחרונות
בישראל בשנים האחרונות רוב התקופות התאפיינו בעליית מחירים כללית — מדד המחירים לצרכן, שנועד לשקף אינפלציה, לאורך השנים האחרונות הראה עלייה עקבית. למשל:
עליית מחירים כללית:
-
ב-2022 נרשמה עלייה של כ-5.2% במדד המחירים לצרכן, העלייה השנתית הגדולה ביותר ב-14 שנים האחרונות — והדירות עלו כמעט 17.8% בשנה אחת בלבד.
-
בשנים שלאחר מכן האינפלציה המשיכה לרדת ולעלות בקצב מתון יותר — בחודשים האחרונים נרשמו עליות של כ-2.9% בהשוואה לשנה קודמת, עם עלייה במחירי דיור, תרבות ומזון.
-
נתונים נוספים מראים שב-2024-2025 האינפלציה השנתית עמדה סביב 3.3-3.6% — עלייה שאמנם מתמתנת, אבל עדיין משמעותית ביחס לרמות קודמות.
דיור ושכירות — ריכוז הכאב
מדד המחירים לצרכן אינו כולל את כל נתוני הדיור בשוק, אבל גם מחירי הדירות והדירות להשכרה ממשיכים לעלות. נתונים מ-2024-2025 מצביעים על עליות בשכר הדירה לפי סוגי חוזים שונים, שיכולות לנוע בין כ-2.6% ל-3.8% ואף יותר לפי איזור או סוג דירה.
בשנים שלפני כן מחירי הדירות שנמכרו באמת — כלומר עסקאות בפועל — עלו בעשרות אחוזים בשנים מסוימות, מה שהפך את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור משפחות רבות.
שכר המינימום בישראל — לא תמיד מספיק מול המחיה
אחד המדדים המרכזיים שמשקפים את היכולת של עובדים להתקיים מול יוקר המחיה הוא שכר המינימום.
כמה הוא שכר המינימום היום?
נכון לאפריל 2025, שכר המינימום בישראל עומד על כ-6,247.67 ₪ לחודש עבודה מלא, שזה כולל כ-34.32 ₪ לשעה עבודה.
לשם השוואה, שנה קודם לכן (אפריל 2024) שכר המינימום עמד על כ-5,880 ₪ לחודש — עלייה של כ-6.25% בתוך שנה אחת, ניסיון של מערכת החקיקה לצמצם פערים.
עוד יעדו להעלות את שכר המינימום באפריל 2026 ל-כ-6,443.85 ₪, כלומר המשך מגמת עלייה ריאלית בשכר הבסיס.
אבל האם זה מספיק?
למרות העלייה בשכר המינימום, יש להבהיר שהעלאות אלו לא תמיד מספיקות כדי לעמוד מול הוצאות הדיור, המזון, התחבורה והצריכה השוטפת. העובדה ששכר המינימום אמנם הועלה בשנים האחרונות, אבל המחירים של מוצרים בסיסיים ומוצרים חשובים כמו דיור ממשיכים לעלות בקצב דומה או גבוה יותר, גורמת לכך שיכולת הקנייה של האזרחים למעשה נחלשת — גם אם מס הכנסה או ביטוח לאומי עודכנו לאחור.
עליות מס ומשקלים נוספים על הצרכן
לא רק המחירים בשוק הם שמשפיעים על יוקר המחיה — גם המדיניות המיסויית והנטל הפיסקלי במשק משפיעים על היכולת של משקי בית להתמודד עם ההוצאות.
מיסים ישירים ועקיפים
-
בישראל יש מע"מ (מס ערך מוסף) ברמה סטנדרטית (נכון ל-2025) של 18%, לאחר עלייה מגבוה יותר בשנים קודמות.
-
ישנם גם מסים מיוחדים וסוגים שונים של תשלומים — מסים על דלקים, מוצרי צריכה מסוימים, ביטוחים ועוד — שתקציב משפחתי ממוצע צריך להתמודד עימם.
מס על רווחי בנקים – תגובה ציבורית
בתחילת סוף 2025 פורסם בישראל חוק המכוון למס על “רווחי עודף” של הבנקים — מס זמני של 15% על רווחים חריגים מעבר לממוצע רווחי שנות 2018-2022, בתגובה לתלונות הציבור שהבנקים מרוויחים על חשבון הציבור בזמן שמחירי המשכנתא והריביות גבוהה.
כיצד מיסים משפיעים על יוקר המחיה?
העלאות מסים, גם אם נועדו לצמצם פערים, יכולות להכביד על הצרכן:
-
מע"מ גבוה מקשה על קניות של מוצרים ושירותים בסיסיים.
-
מסים עקיפים על דלק, אולי לא גבוהים בפני עצמם, מצטרפים לעלויות של תחבורה ציבורית ופרטית.
-
העלאת מסים משמעותית על חברות מסוימות (כמו הבנקים) יכולה לשפר פרופורציה תאגידית־כלל ציבורית, אבל אינה צל של פתרון לעלויות המחיה היום-יומיות.
פערי הכנסה — בעלי הון מול עובדים שכירים
נטיית המשק בשנים האחרונות — כמו בכל כלכלה מודרנית אחרת — היא לצמיחה של פערים בין השכבות העשירות לשכבות הפחות חזקות כלכלית.
פערי שכר והכנסות
נתונים סטטיסטיים מראים כי שכר המנכ"לים והמנהלים הבכירים בשוק גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק. לפי דוחות כלכליים, ההפרש בין שכר המנהלים לבין שכר הביניים והנמוך נותר גדול לאורך שנים — עובדה שמצביעה על ריכוז הכנסה ומעמד.
בנוסף, בדיונים ציבוריים רבים מצוינים נתונים שלדוגמה:
זה יוצר מצב שבו מעמד הביניים “נשטף” — האמצע נעלם לטובת שתי קבוצות ברורות: אלה שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה ולעתים להשקיע, ואלה שמתמודדים עם הוצאות בסיסיות בלבד.
השלכות חברתיות
פערי ההכנסות הללו גורמים לתופעות חברתיות כמו:
-
קושי לגייס חסכונות לבית פרטי.
-
עבודה בשני משרות או יותר רק כדי לשמור על רמת חיים בסיסית.
-
דחייה של משפחות צעירות מהאפשרות לרכוש דירה בשכונות מרכזיות.
-
עלייה בתלונות על “מסים לא פרוגרסיביים”, כלומר מיסוי שלא מסייע לאוכלוסיות החלשות.
מחירי מוצרי יסוד — מה קורה בסופר?
כשמדברים על יוקר המחיה, קשה להתעלם מהצריכה הבסיסית — המזון, מוצרי הבסיס והשירותים היומיומיים.
נתוני מדד המחירים מצביעים על כך שבשנים האחרונות יש עליית מחירים בסעיפי מזון שונים, כולל פירות, ירקות ושירותי תחזוקה:
-
חלק מהמוצרים הראו עליות משמעותיות, למשל פירות מסוימים עלו בעשרות אחוזים במספר חודשים.
-
מצד שני, ירקות טריים מסוימים דווקא רשמו ירידות מחירים, אך זה לא תמיד מספיק לקזז את העליות בסל הכולל.
בסופו של דבר, הוצאות בסופר מהוות חלק משמעותי מתקציב משפחתי — ולכן כל עלייה ברמת המחירים הללו מורגשת היטב.
דיור — הלב של הבעיה
הדיור הוא אחד התחומים שבהם הישראלים חשים את יוקר המחיה במידה החזקה ביותר.
עליית מחירי הנדל"ן
בשנים האחרונות מחירי הדירות בשוק החופשי (עבור דירות שנמכרו בפועל) זינקו בשיעורים גבוהים מאוד, ולפי נתונים מסוימים המחירים עלו בכ-7.7% ואף יותר במדינות שונות בתוך תקופות קצרות.
שכר דירה
גם שכר הדירה ממשיך לעלות — במיוחד בשכירות חדשה או בחוזים שמתחדשים — בשיעורים של כמה אחוזים בשנה.
כשהיקף השכירות מייצג חלק כה משמעותי מתקציב משפחתי, גם עלייה של כמה אחוזים משנה את ההוצאה החודשית בצורה חדה.
האם יש מעמד ביניים בישראל?
עם כל הנתונים הללו — אינפלציה, עליית מחירים במזון, דיור, שכר מינימום שלא תמיד מספיק — יש תחושה ברורה שאין “אמצע יציב” במשק:
-
חלק מהאוכלוסייה עם יכולת כלכלית טובה יחסית מצליחים לחסוך ולקנות דירות.
-
חלק נוסף מתקיים בקושי מול השכר החודשי והוצאות מחיה.
-
ועדיין חלקים נרחבים מתקשים מאוד — עובדים עם שכר נמוך, משפחות חד-הוריות, סטודנטים, חרדים/ערבים בפריפריה וכו'.
הפערים בהכנסות וביכולת החסכון גורמים למעמד הביניים להצטמצם — כשחלק נופל כלפי מטה לתלות בעזרה או שיפור בהכנסות, וחלק אחר “ממריא” לעבר הכנסות גבוהות משמעותית.
סיכום — מה באמת קורה?
יוקר המחיה בישראל הוא לא עוד ביטוי תקשורתי — הוא משקף מציאות יומיומית קשה עבור מאות אלפים, אם לא מיליונים, של תושבים:
-
המחירים של סל מוצרים ושירותים ממשיכים לעלות בקצב שאינו תמיד פרופורציונלי להכנסות.
-
שכר המינימום אמנם הוא כלי שמנסים להגביר, אך עדיין לא תמיד עומד בקצב ההוצאות המתגברות.
-
מיסים והוצאות ציבוריות מנופים כלכליים משפיעים על תקציב המשק הבית.
-
הדיור ממשיך להיות נטל כבד על משפחות — גם אלה שעובדות קשה.
-
הפערים הכלכליים מעמיקים, מעמד הביניים מתכווץ, וחלקים של האוכלוסייה שוקלים אפילו לעזוב את הארץ בעקבות הקושי.
קריאה לפעולה — והמשך המחשבה
המאמר הזה מציג תמונת מצב של יוקר המחיה בישראל, אבל הוא רק קצה הקרחון של הדיון רחב יותר. בשנים הקרובות יידרשו דיונים ציבוריים-פוליטיים על:
-
איך לצמצם פערי הכנסה.
-
איך לייצר דיור בר השגה לצעירים.
-
איך להבטיח שהשכר המינימלי יאפשר קיום בכבוד.
-
איך למדוד מחירי מוצרי יסוד באמת בלי להכביד על העניים.
כל כך הרבה תלוי במדיניות כלכלית, בהסתכלות חברתית, ובהחלטות שנוגעות לכל אחד ואחת מאיתנו.
